יום ש', ז’ בטבת תשע”ט

בסוף שנת הלימודים תשע"ה יצאנו- חמישה תלמידים בוגרים, וכן שבעה אנשי צוות למסע לפולין. במהלך המסע ביקרנו במחנות הריכוז וההשמדה, בגטאות, בכיכרות השילוחים, בבורות המוות ובבתי כנסת, וכן באתרי תיירות נוספים בפולין. נושא השואה הוא נושא מורכב וקשה ללמידה, כנראה לכל אחד ואחת מאתנו. העיסוק בנושא זה, מביא אותנו ללמידה על השורשים וההיסטוריה שלנו, אך מעבר לכך הוא מביא אותנו לעיסוק בדילמות מוסריות, להתבוננות ברוע האנושי- אל מול הטוב הקיים וזה שהיינו רוצים לראות. הוא מוביל אותנו לחשיבה. חשיבה על עצמנו, חשיבה על הסביבה שלנו, חשיבה על החברה אותה אנו שואפים לקיים. התלמידים אשר היו חברי המשלחת הראשונה של אילנות לפולין, עברו את החוויה המורכבת הזו כל המורכבות הזו בצורה מעוררת התפעלות. לאורך כל המסע התלמידים הפגינו בגרות, הבנה, יכולת להתגמש, יכולת להתאפק ויכולת לראות אחד את השני. הדבר היווה עבור הצוות המלווה מקור לגאווה. אין ספק כי דרך ההתנהלות של התלמידים, אפשרה לכל חברי המשלחת ולא פחות לנציגי מנהלת פולין, לראות ולהבין כי טיול עם אנשים עם מוגבלויות הוא נכס ולא עול. המסע, מעצם היותו מסע הביא אתו רגעים שמחים, רגעים עצובים, רגעים מרגשים וכן גם רגעים מלחיצים שהביאו אותנו ממש עד הקצה. אנחנו כקבוצה, כמשלחת, השתדלנו לקבל את הרגעים הללו ולהבין כי הם חלק בלתי נפרד מהחוויה הכוללת אותה אנו עוברים. לא נאמר שהיה רק קל, מרגש ומשמעותי. היו גם רגעים קשים. אך שוב בסופו של דבר, במבט לאחור אנו מבינים כי גם לקשיים היה חלק מרכזי בעיצוב החוויה שלנו ושלמעשה המסע לא היה נראה אותו הדבר בלעדיהם. חלק חשוב נוסף מהמסע שלנו, היה הקשר עם תלמידי ותלמידות תיכון "אור" מצור הדסה. במהלך המסע, ניתן היה לראות איך באופן טבעי וכן נשברות המחיצות ואיך מתוך סקרנות ורצון אמיתי להיכרות מתהווה לו קשר. התלמידים מצור הדסה היו חלק משמעותי מהמסע שלנו ונקודות המפגש שלנו איתם במהלך המסע היו תמיד נעימות, מכילות ובעיקר שוויוניות. יצאנו למסע, עם סימני שאלה לגבי התרומה של מסע כה אינטנסיבי לתלמידים. האם הרווחים שיפיק כל אחד מהתלמידים באמת שווים זאת? חזרנו ממנו בדעה אחת שהייתה מקובלת על כלל התלמידים והצוות, כי אין תחליף לצפייה באתרים ובמקומות בהם ביקרנו, על מנת לקבל תמונה אותנטית ושלמה על התקופה של טרום שואה, מהלך השואה והתקופה שלאחריה. לא היה לנו ספק כי הצבת הרף הגבוה של התמודדות עם תכנים כל כך קשים, לצד רגעי שמחה וגיבוש חברתי, היוו חוויה מגדלת ומבגרת. אנו גאים להיות המשלחת הראשונה שיצאה למסע לפולין מטעם בית ספר "אילנות" ומקווים כי עוד תלמידים ואנשי צוות מבית הספר יצאו למסע וימשיכו את הדרך. אנו רואים במסע מסוג זה הזדמנות ללמידה, להתפתחות, לפריצת גבולות ובעיקר הזדמנות לחשיבה מחודשת בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות ולמקומם בתוך החברה.